המוסד לביטוח לאומי מקדם בימים אלו תיקון לתקנות הקצבה המיוחדת, שמטרתו לשלול את הזכות לקצבה חודשית בסך של אלפי שקלים מנכי עבודה קשים. מדובר בנכים עם מוגבלות קשה בניידות שמתקשים להשתמש בתחבורה ציבורית ונדרשים להוצאות יומיומיות גבוהות. במקום להתמודד עם המחדלים שצבר המוסד לאורך השנים – נבחרה דרך קלה: לבטל את התקנות לחלוטין.
ביטול הסיוע לנכים עם מגבלת ניידות
המהלך לביטול הסיוע לנכים עם מגבלת ניידות משקף לא רק פגיעה כלכלית, אלא גם פגיעה ישירה באיכות החיים והיכולת לנהל שגרת יום תקינה. נכים רבים שנאלצים להשתמש ברכב פרטי בשל מגבלות רפואיות, תלויים בקצבה המיוחדת למימון תחבורה, טיפולים רפואיים, קניות והשתתפות בפעילויות בסיסיות מחוץ לבית. ביטול הקצבה משמעו הדרה של אותם נכים מהמרחב הציבורי, בידוד חברתי והחמרה בבעיות הרפואיות והנפשיות. מדובר במהלך שמצמצם את עצמאותם של אלפי אנשים בישראל, ומרחיב את הפערים בין זכאים בפועל לבין אלו שמצליחים לממש את זכויותיהם.
מי עלול לאבד את הקצבה?
נכי עבודה עם נכות של 75% ומעלה, או 65% במקרים של תאונות מרובות או קושי נלווה בהליכה, הם אלו שעלולים להיפגע. התקנות הקיימות נועדו לספק להם סיוע נוסף מעבר לקצבת הנכות הרגילה, מתוך הכרה בהוצאותיהם החריגות שנובעות מהמגבלה הפיזית שמגבילה את חופש התנועה.
מביטוי של שיפוי לפיצוי חודשי
הקצבה המיוחדת עברה שינוי לאורך השנים: בתחילה נועדה לשקף את ההוצאות בפועל, אך מאז 1987 הפכה לקצבת פיצוי המחולקת לפי דרגות זכאות. דרגות אלה משקפות שלוש חלופות: עזרת הזולת, צורך בהשגחה, וקשיים בניידות מחוץ לבית – כאשר כל אחת מהן אמורה להספיק לצורך קבלת הקצבה.
גם נהיגה לא שוללת זכאות
בעקבות בג"ץ עומרי בשנת 1996, התחייב המוסד לבחון זכאות גם כאשר הנכה נוהג בעצמו ברכב, אם מתקיימת מגבלה אמיתית בשימוש בתחבורה ציבורית. למרות זאת, בפועל רבים מהנכים לא מקבלים את הקצבה המיוחדת, אף שמוגבלותם הברורה תואמת את תנאי הזכאות.
פסקי הדין לא מיושמים
בתי הדין לעבודה – לרבות בית הדין הארצי – הביעו שוב ושוב ביקורת חריפה על אופן הטיפול של המוסד בתביעות אלה. נקבע באופן חד משמעי שיש לקבוע קריטריונים ברורים, לבדוק את הנכים קלינית ולהתנהל בהגינות. בפועל, לא גובשו קריטריונים ולא בוצעו בדיקות אמיתיות.
רופאים שאינם מומחים קובעים גורלות
המוסד לביטוח לאומי קיבל החלטות על סמך חוות דעת של רופאים שאינם מומחים בתחום הרלוונטי לנכות. לעיתים, ההחלטות התקבלו על סמך מסמכים בלבד, ללא כל בדיקה קלינית. תוצאה זו הובילה להחלטות שגויות ששללו מקצרים את זכותם החוקית לקצבה.
בחירה בשיטה הקלה – ביטול הזכאות
במקום לבצע תיקונים נדרשים ולשפר את המנגנון, המוסד פועל לשלילה כוללת של הזכאות לחלופת הניידות. אלפי נכים עלולים להישאר ללא פתרון לניידותם, למרות שהמגבלות שלהם חמורות ואינן נכללות בהסכם הניידות הרגיל.
מערכת שאינה נותנת מענה אמיתי
בישראל, קיים הסכם ניידות צר בין המוסד לביטוח לאומי למשרד הבריאות, אשר אינו כולל רבים מהנכים המתקשים להתנייד. מצב זה יצר פער מתמשך בזכויות, והקצבה המיוחדת הייתה אחד הכלים הבודדים לצמצום הפער – ועכשיו גם הוא נמצא על הכוונת.
גם בתי המשפט לא הצליחו לשנות
למרות פסקי דין תקדימיים ומחייבים, המוסד המשיך במדיניותו. במקום לתקן, הוא מקדם ביטול מוחלט של התקנות הרלוונטיות. אלפי נכים שחיים עם מגבלה יומיומית משמעותית, כמו חולים אונקולוגיים, פגועי ראש וריאה, נפגעי נפש ומחלות לב, עלולים למצוא עצמם ללא כל סיוע.
קריאה לפעולה לפני שיהיה מאוחר
עו"ד בנימין פילובסקי, המוביל מזה שני עשורים את המאבק לזכויות נכי עבודה קשים, קורא לכל נפגעי העבודה לפעול כעת. מי שיגיש תביעה בימים הקרובים – ייבדק לפי התקנות הישנות. הזמן לפעול הוא עכשיו, לפני שהשינוי יאושר סופית ויחסום זכויות שהוזנחו במשך עשרות שנים.
